מחול

דואט בהשראת כוהנת המחול מרתה גרהם. ע״י ליקוט מדוקדק וביצוע של הרמות (ורק הרמות) מעבודותיה, דנה רוטנברג ושמואל חלפון חושפים מבנים ארכיטקטוניים, ארכיטיפים של מגדר, ומשהו על הצורך והיכולת להחזיק, להרים, להישען ולהתמסר.

דנה רוטנברג, הלל קוגן ואנדראה מרטיני מתאמנים על letting go על כל משמעותיו. בחלל דמוי גראז׳ סייל, נגלים חפצים וזכרונות אישיים, ג׳אנק ואוצרות. אנחנו מתרגלים פרידה, חוגגים התאבלות ומחפשים שחרור ויציאה לחופשי.

זוכת פרס משרד התרבות 2022 על ביצוע הסולו Big Hand Little Hand.

שלומית פונדמינסקי יוצרת ומבצעת סולו, כאשר מושג הזמן הוא מרכיב מרכזי בו. היא בוחנת תנועה בתוך אירוע בו הגוף חסר אונים, סביל, ממתין ומשתמשת בכך כעדות לסיפור ומרכיבי אישיות. בתנאים מנמלים על הבמה היא שואלת על היחסים והזיקה בין הגוף הפיזי לדימוי מנטלי, מי מניע את מי? הגוף משמש כמיכל של זיכרונות, כתפאורה וכסיפור.

דואט לשני רקדנים מאת דנה מרכוס. שעוסקת בצורך הבלתי פוסק לשחק. לשחק כמו ילדים ולשחק את משחק החיים.

יצירה לשלושה רקדנים מאת דנה מרכוס. עוסקת במגבלות הגוף ומורכבת משילוב של חוויות, מנעדים רגשיים, אינטימיות ומאבק מתמשך.
נוצרה בתמיכת הקרן ליוצרים עצמאים.

מופע מאת ובביצוע תמר בורר המשלב שלושה סולואים : “והסלע תלוי ברוח” , “ילדה”, “שפירית אדומה”. זהו מופע המשלב מופעים בעלי אופי ייחודי וצבעוני, וביניהם שיחה פתוחה של היוצרת עם הקהל על: התכנים, תהליך היצירה, שפת המופע, ולסיום טעימה חוויתית ..

GO FIGURE
יצירה לשני רקדנים עם יכולות פיזיות מגוונות מאת שרון פרידמן.

הגוף יכול לומר את האמת שלו כאשר הוא חושף את השפה שלו.
גוף הופך למפה של אפשרויות על סמך השוני שלו, כאשר הוא נע באי השוויוניות שלו ביחס לשאר הגופים. במערכת היחסים הזו של אי-שוויון הוא באמת חופשי.
Go Figure היא מעל הכל, נוף של אי שוויון שבו שמואל יכול להתבונן בתפקוד גופו, לזהות אותו, להגדיר את תנועתו, להפוך אותו לגשר לקראת חיבור עם האחר.
לקריאה זו מגיע תומר, שמגיב להזמנת הדיאלוג של שמואל ותוך כדי חשיפת השפה הייחודית שלו, חוצה את הגשר. במהלך החיפוש אחר איזון הנובע מהגבולות המתגלים על ידי היכולות של שניהם, נולדת תנועה יפהפייה שרוצה להיות לא יותר מאשר היא עצמה. יופי הנובע מהרצון לתמוך אחד בשני מבלי לטשטש, מהרצון המשותף להיות טריטוריית אחת של אמת.

עד לאן? Hasta Donde
דואט לשני רקדנים מאת שרון פרידמן (ספרד- ישראל)

ברגע שאנחנו מתמסרים לדרכי הגוף, מה שעצר אותנו מלהיות עצמנו נשאר מאחור. וואלס מתחיל כשאנחנו נפגשים, בינינו מופיע גשר, אפשרות, סיכוי. איננו יודעים מהו סוף המסע, יודעים שאין חזרה ממנו, שאין לחלוק עליו. כבר מיריית הפתיחה מזהים עצמנו מעבר לסף היכולת שלנו, בדרך למקום שבו החיבור מגיע אל קיצו. אם ברצוננו להתרומם מעלה, מחובתנו קודם לרדת, אבל עד לאן…? hasta donde

סיפור אישי של היוצרת אשר מתוך בעיות, מאבקים, מלחמות פנימיות ותסכול מגלה לפתע את התוף. שהוא כלי של עוצמה שהנגינה עליו היא שלמות מתמטית ודיוק,
התוף הופך לנושא החיים והמוליך גילוי, הארות וכוחות-על שעוברים דרכה כמו דרך צינור ושוטפים את היקום סביבה באיכויות בריאה ויופי. בו זמנית היכולת להתחבר לנצח ולהמשיך עצמנו בני האנוש במעגל החיים. ביצירה משובצים ומולחנים קטעים מתוך ספר הזוהר. היצירה זכתה במענק קרן היוצרים העצמאיים לשנת 22